התחלה חדשה בע"מ נ' תקשורת

פסק דין

בפני תביעתה של התובעת, חברת התחלה חדשה בע"מ, כנגד הנתבעת, חברת פרטנר תקשורת בע"מ, שהוגשה בסדר דין מהיר על הסך של 38,093 ₪, ובמסגרתה דורשת התובעת פיצוי בגין כספים שנגבו שלא כדין במסגרת התקשרות בין הצדדים; פיצוי בגין שעות עבודה אבודות; "פיצוי נדרש"; ופיצוי בגין אי-עמידה בהסכם ובגין עגמת נפש.

תמצית הטענות בכתב התביעה

על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך החודשים מרץ ואפריל 2010 חיזרו, כלשון כתב התביעה, אנשי המכירות של הנתבעת אחר נציגי התובעת, במטרה לגרום להם לבצע ניוד של קווי טלפון-רדיו-סלולרי שברשותם מרשת סלקום לרשת של הנתבעת.

לאחר מו"מ שנוהל בין הצדדים, ופגישות עם אנשי המכירות שהציעו הטבות וחבילות אטרקטיביות (נציגי התובעת ציינו כי כך חשבו בתחילה – כלשון כתב התביעה), התקבלה ההצעה והקווים נויידו אל הרשת הסלולרית של הנתבעת.

לטענת התובעת, לאחר חתימת ההסכם החלה מסכת ייסורים, שכן בחשבון הראשון אשר נשלח לתובעת לא התקבלו זיכויים, וזאת בשל הטענה לחשבון חלקי.

לטענתה - גם בחשבון השני לא התקבלו זיכויים ומענקי הצטרפות, ולאחר בירורים נטען כי הזיכויים ניתנים רק בחשבון השלישי, בניגוד לסיכומים עם אנשי המכירות.

בחשבון השלישי, הופתעו נציגי התובעת, לטענתה, לגלות כי התקבלו רק חלק מהזיכויים ומענקי ההצטרפות אשר הובטחו, ובשלב זה נשלח על ידי התובעת מכתב התראה מאת ב"כ התובעת, לאור היתקלותם של נציגי התובעת באטימות וזלזול כלשון כתב התביעה.

לאחר מכן, בלית ברירה, כנטען בכתב התביעה, הגישה התובעת תביעה לבית המשפט השלום בבאר-שבע, בתיק תא"מ 17588-03-11, על הסך של 34,401 ₪, ובמסגרת הליך זה הגיעו הצדדים לפשרה, במסגרתה התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6900 ש"ח (כולל מע"מ) ולמחול על כל חוב של

התובעת הרשום במערכות הנתבעת.

בהתאם להסכם הפשרה נדחתה התביעה בבית המשפט ללא צו להוצאות.

הנתבעת, נטען בכתב התביעה, העבירה לתובעת שיק על הסך של 6,900 ₪, ובוצע ניוד של 5 מ- 7 המכשירים של התובעת לחברת סלקום. אולם 2 מכשירים נוספים נשכחו.

על פי הנטען בכתב התביעה, בתאריך 10/8/2011 ביקשה התובעת לנייד את 2 המכשירים הללו (הכוונה לניוד קווי/מספרי הטלפון לרשת של חברת סלקום – י.ב.), והנתבעת טענה כי על התובעת לשלם חוב הרובץ על המכשירים וכן קנס יציאה.

לטענת התובעת, בשלב זה נשלחה על ידי נציג מטעמה הודעת דואר אלקטרוני לעו"ד רפאל אטיאס, שטיפל בהסכם הפשרה שבין הצדדים בהליך הקודם, ובה ביקש את בדיקתו, והתוצאה הייתה ניתוק מיידי של מספרי/קווי הטלפון הנ"ל, ללא יכולת ניוד, ותשובה כי החובות נמחקו.

התובעת, לטענתה, לא יכלה לנייד את מספרי/קווי הטלפון הנ"ל ולאחר מסכת ייסורים נוספת, כלשון כתב התביעה, נויידו הקווים בסופו של יום, אלא שהנתבעת גבתה מהתובעת, באמצעות חברת האשראי, סך של 3,092.87 ₪ בניגוד למוסכם.

בהמשך לאירועים אלה, נשלחו חיובים נוספים לתובעת, פעם על הסך של 4,900 ₪ ופעם על הסך של 5,170.16 ₪ ואף מכתב התראה ממשרד עו"ד דורון עמיר.

נציגי התובעת, לטענתם, ניסו לשוחח עם המחלקה המשפטית של הנתבעת ונתקלו בחומה בצורה, של התעלמות וזלזול, כלשון כתב התביעה.

לפיכך, טענה התובעת בכתב התביעה כי הנתבעת הפרה את הסכם הפשרה שבין הצדדים, שנחתם במסגרת הליך תא"מ 17588-03-11 וגרמה לה לנזקים הנטענים בכתב התביעה.

תמצית הטענות בכתב ההגנה

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי יש לדחות את התביעה על הסף בהיותה קנטרנית וטורדנית. לטענתה, מחצית מסכום הפיצוי הנדרש הינו בגין עגמת נפש, והתובעת היא חברה בע"מ שממילא אינה זכאית לפיצוי שכזה.